מה שאומר 'אהבה' באמת כי זו לא סתם הרגשה

ג'נסה פנאנטה


אהבה.מה זה לעזאזל אהבה? אנחנו כל כך מנסים להבין את זה, להבין את זה, לתפוס אותו בין קצות האצבעות ולהחזיק אותו בכפות הידיים. אנחנו רוצים, כל כך נואשות, לתייג את זה. לאגר את זה. לשים אותו על מדף שנוכל לשלוף ממנו בקלות כשאנחנו מוכנים. להרגיש בנוח ויציב ומקורקע כשאנחנו חופשיים נופלים לאדם אחר.

אבל אהבה, כך למדתי, היא לא ניתן להגדרה .

נסה ככל האפשר, אנחנו לא ממש יכולים לאתר בדיוק מה זה אומר לאהוב מישהו, לדעת מה משמעות המילה הזו או איך היא מרגישה או הופכת מוחשית בחיינו. כשאנחנו חושבים על 'אהבה' אנחנו חושבים על פרפרים. אנחנו חושבים על הרגעים הראשונים בפגישה עם מישהו, על הדרך שבה הלב שלנו קופץ מהחזה או על החולשה שקורה בברכיים. כשאנחנו חושבים על 'אהבה' אנחנו חושבים על נשיקות. של רגעים חולפים ויפים. של אושר.

אבל אהבה היא לא רק הרגעים הראשוניים האלה.
ואולי זה בכלל לא הרגעים האלה.


האם כשאנחנו מסתכלים על מערכות היחסים שלנו, האם אנחנו 'מאוהבים' בהתחלה? או שאנחנו פשוט עטופים בתשומת הלב שיש לנו ממישהו אחר? האם אנו נמשכים לנשמתם, או לגופם הפיזי? האם אנחנו מאוהבים ברוחם, או באופן שהם גורמים לנו להרגיש?



מכיוון שאהבה היא לא רק תחושה - אהבה היא פעולה, ביטוי של רגש, בחירה, רגע של אמונה שבו אנו מחליטים, עם כל האני שלנו, להיות עם אותו אדם ויהי מה.


משום מה, אמרנו לעצמנו שאהבה זה יפה, זה קל. שכשאנחנו נפגוש את האדם 'הנכון', הם יפלו לתוכנו כל כך בעדינות, כל כך יפה. שכשאנחנו נלמד מי אנחנו אמורים להיות עם הכל ייפול למקומו, כמו חלקי פאזל שמוצאים את המשחק שלהם, כמו פשטות.

אבל אהבה אמיתית היא מסובכת . אהבה אמיתית היא מבולגן . אהבה אמיתית היא החלטות ומעשים ומחשבות ורגשות, וללמוד ללא הרף מיהו מישהו וכיצד מישהו יכול להשתלב בתוהו ובוהו של חיינו.


אהבה אמיתית היא לדעת את כל הדרכים שהעולם הזה, האדם הזה, ואתה לא מושלם - אבל להאמין בעובדה שתעשה מערכת יחסים יפה, ללא קשר לכל מה שאומר שלא.

אהבה אינה פשוט תחושה. זה לא פשוט שתי ידיים השזורות זו בזו, או שני גופים שמתאחדים בתאווה. זה לא להיות עם מישהו שמצחיק אותך, או לחייך כשאתה יוצא לדייטים, או לנשק את השפתיים של מישהו שלמדת להעריך כמישהו אפילו קרוב יותר מהמשפחה.

אהבה היא לא רק רגעים שאתה זוכר, כתמים בציר הזמן בחייך. אהבה היא לא האדם שאתה מרגיש הכי בנוח בסביבה. אהבה אפילו לא מוצאת את 'הבית' שלך.

זה דוחף, יום אחר יום, לשמור על תחושת 'הבית' ההיא לאורך זמן ודרך מכשולים. זה סותר ומבלבל והרבה מאוד שינוי כששניכם גדלים, ביחד ונפרדים.

אהבה היא למעשה אתגר. זה לפגוש מישהו שדוחף אותך להיות גדול יותר, גדול יותר ובהיר ממה שהיית קודם. זה למצוא מישהו שאתה רואה שהוא נלחם איתו, ובשבילו. זה לגלות שחיים שלך היו מלאים להפליא לפני כן, אבל נפילה בתוכם הפכה אותם לשלמים עוד יותר איכשהו.


אהבה היא לדמיין את זרועו של אדם אחר סביב כתפיך כשאתה מזדקן. זה לראות מסיבות וחתונות וימי נישואין כשלצידך. זו משפחה, אולי אפילו ילדים, מפוזרים סביבך. זו המחשבה של 'לנצח', עד כדי כך שהיא קשה לדמיין.

אבל אהבה היא גם כל האתגרים הנלווים לדברים האלה - הבלגנות, הבלבול, הפחד, הכישלון, התקלות ששניכם תעבירו ותלמדו לקרב במערכת יחסים זה עם זה.

אהבה היא לא רק תחושה. זה בחירה , החלטה, פעולה, תנועה. תנועה לעבר אחר, למרות מה שעומד בדרכך. למרות כל הדרכים שהעולם יגיד לך לוותר או ללכת. למרות כל הדברים שינסו לשבור אותך, תפרק אותך.

אהבה היא תנועה אחד כלפי השני, למרות אי-תום העולם הזה.

אהבה אומרת שבחיים הזמניים האלה, תבחרו להאמין, תבחרו לתת אחד לשני את כל מה שתבחרו, לבחור להיות זה של זה, כנגד כל הסיכויים.